החלטה בתיק ע"א 42479-06-11

1. המבקשים הגישו ערעור על פסק דין של בית משפט השלום (כב' השופטת עדי חן ברק ) מיום 1.5.11. פסק הדין חייב את המערערים בתשלום סכום של 270,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח, וכן סכום נוסף של 45,000 ש"ח בכפוף להמצאת  אישור על תשלומו לצד ג'. 

2.         בפני מונחת בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע תשלום הסכום שבו חוייבו למשיבה. בקשה דומה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא נדחתה ביום 17.6.11.

3.         הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, וצריך טעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין, להנות מפירות זכייתו. (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984) "...הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב". (בש"א 2966/96 עטיה נ. עירית תל אביב פד נ (1) 668 בעמ' 670).

4.         בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בית המשפט בחשבון את סיכויי ההצלחה בערעור וכן אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין בוצע, האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו. ראו לענין זה ע"א 2841/07 מנהל מקרקעי ישראל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה (אתר נבו, 25.8.08) - "הכרעה בשאלת עיכובו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל ע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06) רע"א 8317/06 טהוליאן נ. ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (לא פורסם 21.1.07, פסקה 9).

5.         עוד אציין כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.

ראו בעע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(2) 163, 167:

"בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור; אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שפסק הדין שעליו הוגש הערעור יבוטל או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס בין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם, אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני, והוא שיכריע"

(וראו גם בע"א 4079/02 חלואני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, תקדין עליון 2002 (2) 1022).

6.         ביצוע פסק הדין בענין זה משמעו תשלום כסף. הכלל הוא כי פסק לתשלום כסף איננו מסווג בגדר עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לעיכוב ביצוע. ראו בע"א 4444/10 חברת דפוס מאור ולך בע"מ נ' עדי נסים עדי (נבו, 21.6.10) הש' ג'ובראן-:

" הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". כך קובעת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין כספי. משמע, אין די בהגשת ערעור או בהכרזה על כוונה להגיש ערעור על מנת לעכב את ביצוע ההחלטה. כך למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעור יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב - יפו פ"ד נ(1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ(5) 403)".

וכן לע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (נבו, 25.8.08) שם חזר הש' גרוניס על ההלכה לפיה:

" ההחלטות שעיכוב ביצוען מבוקש משיתות חיוב כספי. בפסיקה נקבע כי החלטות ופסקי דין מסוג זה יעוכבו לעיתים חריגות בלבד (למשל, בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989);ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור (לא פורסם, החלטה מיום 30.1.02)".

7.         אותו עיקרון נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בתשלום הוצאות משפט . וראו ע"א 9296/03 עזרא אהרוני נ. יוסף מנשה (אתר נבו, 30.12.03 ) -

"יודגש, כי כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין ( ב"ש 5/88 גורן נ' מחסני ערובה, פ"ד מב(1)755; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מג(2) 172, 174; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5)403, 406-405; ע"א 6197/00 פלדמן נ' שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אהרון אמינוף, תקדין עליון 2000(3) 2319; ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור, תקדין עליון 2002(1) 156); ועל אחת כמה וכמה כאשר החיוב הפסוק הוא בגין הוצאות משפט (עע"ם 790/02 קריספיל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת, תקדין עליון 2002(1) 152; ע"א 9304/02 Jet Aviation Components & Aircraft Intrrnational Inc נ' Offshore Aviation Holdings Ltd , תקדין עליון 2002(3) 2941; ע"א 955/03 ארביב נ' שאולי, תקדין עליון 2003(2) 2049)".

8.       בפני בית משפט קמא נשמעה תביעת המשיבה, אשר טענה כי ביטול החוזה עמה על ידי המבקשים הווה הפרת ההסכם.  המשיבה בצעה עבור המבקשים עבודות מיזוג אוויר בפרויקט גדול, ולצורך כך התקשרה עם קבלן משנה. טענת המבקשים היתה כי קבלן המשנה לא מקובל עליהם, ומטעם זה בטלו את ההסכם עם המשיבה. נקבע בפסק הדין כי לא היתה הפרה יסודית מצד המשיבה שהצדיקה ביטול ההסכם עמה. לפיכך, ביטול ההסכם מצד המבקשים הווה הפרת הסכם, והן חויבו בתשלום נזק, על רכיביו השונים. עיקר טענות המבקשים בערעור מתמקדות בנושא הממצאים העובדתיים, הן לגבי התשתית שקדמה לביטול, והן לגבי הנזק. יש בכך כדי להשליך על סיכויי הערעור.

9.        המבקשים טוענים כי  כנגד המשיבה פתוחים תיקי הוצאה לפועל בהיקף של 600,000 ש"ח בלשכות ההוצאה לפועל בתל אביב, חיפה וחדרה. לפיכך נטען  כי לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו באם ישולם למשיבה הסכום שנפסק לזכותה. מספרי תיקי ההוצל"פ לא פורטו בתצהיר התומך בבקשה, אלא בבקשה בלבד. לא צורפה אסמכתא כלשהי לקיומם, או לסכום החוב שבהם.

             המצהיר מטעם המשיבה מצהיר כי אין למשיבה חוב כלפי גורם כלשהוא. עוד מוצהר כי תיקי ההוצל"פ המוזכרים הינם ישנים, אין בהם פעילות, ואין למשיבה כל חוב במסגרת תיקים אלו. הוצהר כי התיק משנת 2000 נפתח בטעות, ושאר שלושת התיקים עוסקים בחוב לספקים שהושג בהם הסדר המסיים את המחלוקת.

             לתצהיר התגובה צורפה בקשת המשיבה לסגור שניים מהתיקים, אך אין בכך ראיה המעידה על סגירתם. מהמסמכים שהוגשו עולה כי סכומי החוב נכון להיום בתיק ההוצל"פ קרובים לסך של 520,000 ש"ח.

             כאמור, השיקולים של סיכויי הערעור ומאזן הנוחות יוצרים מקבילית כוחות. ככל שמאזן הנוחות נוטה לכוון המבקש, יכולים סיכויי הערעור להיות נמוכים יותר, ועדין להביא לתוצאה המבוקשת של העיכוב.